עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מס' 9
31/12/2018 19:39
moran

1.     א. מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

על פי המאמר, סובלנות לכישלון בארגון היא דבר הנחוץ כדי להתקדם ולהתפתח. זאת מכיוון שכאשר מעזים ומנסים להתפתח לכיוונים שונים, זה כרוך בסבירות גבוהה לכישלון. התפתחות זו נחוצה לארגונים, ולקיחת סיכונים מצביעה בדר"כ על חדשנות ורצון להתפתח בתחומים שונים. לכן, מתוך הידיעה כי כישלון הוא בסיס ללמידה והתפתחות, חברת טויוטה פתוחה לסיכון הזה, ועובדים אשר טועים לא ייענשו אלא יוערכו יותר על כך שמנסים לפרוץ דרכים חדשות. 

 

ב. כיצד ואת מי מתגמלים בטויוטה על חדשנות?

חברת טויוטה החליטה לאמץ את שיטת התגמול האמריקאית ולתגמל לפי צוותים ולא על פי האינדיבידואל. כך למעשה ניתן לבחון את העובדים לפי הצלחה קבוצתית, ולכן כל חבר בקבוצה יקבל בונוס שווה. שיטה זו מעלה את המוטיבציה בקרב העובדים, מכיוון שכולם רוצים להצליח כצוות ולכן יש שיפור של העבודה בצוות. השיטה מגבירה את השאיפה למצוינות ויוצרת תחרות בריאה בין הצוותים השונים אשר רוצים לקבל את הבונוס.


2.     איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

חברת בגיר מייצרת חליפות, והתמקדה בלקוח עיקרי אחד גדול. הלקוח החליט להפסיק את העסקים עם בגיר, וברגע שהלקוח הגדול עזב החברה נכנסה למשבר כלכלי רציני. בשלב זה היה קשה ביותר למנף מוצר שגרתי כמו חליפות, לכן המנכ"ל החליט להפוך את האסון להזדמנות וחשב על רעיון חדשני שייתן לחברה יתרון תחרותי על פני אחרים. ההמצאה שלהם הייתה חליפה שניתן לכבס לבד בבית במכונת כביסה ביתית, ללא צורך בניקוי יבש. דבר זה כמובן משך צרכנים שהרי זה מוזיל את עלות החליפה עצמה ברגע שאין עוד עלויות נלוות, ובנוסף נחסך הזמן שהלקוח היה משקיע בהתעסקות עם הניקוי היבש. בגיר הצליחו לשמור על מחיר החליפה ממוצע ביחס לשוק למרות הרעיון החדשני, וכך החליפה המיוחדת זכתה להצלחה גדולה והחברה הצליחה להגדיל את מעגל הלקוחות שלה ולפרוץ לשווקים נוספים בחו"ל.



3.     מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני?

מודל "סנפיר הכריש" נוצר בעקבות תהליך של חדירת מוצר מסוים לשוק שמתפתח ומתחדש במהירות. כניסה של מוצרים רבים לשוק תוך הורדת המחירים ושמירה על איכות גבוהה יוצרים פעמים רבות עניין תקשורתי, מידע מופץ במהירות בחדשות וברשתות החברתיות ולכן פעמים רבות נראה עלייה מהירה ברכישה של מוצר מסוים. משום שהשוק היום מאוד תחרותי ייתכן שמהר מאוד נראה חיקויים או מוצרים שמהר מאוד מדביקים את הפער ומשתמשים באותן טכנולוגיות של המוצר המקורי, ואז לרוב ישנה ירידה במכירות של אותו מוצר. העלייה החדה במכירות בהתחלה והירידה שאחריה יוצרים גרף דומה לסנפיר של כריש ולכן המודל נקרא כך. 

0 תגובות
פוסט מס' 8
23/12/2018 20:22
moran

1.     השוואה בין תחזוקה מתוכננת (scheduled maintenance) לבין תחזוקה תחזיתית (predictive maintenance)

בתחזוקה מתוכננת מתחזקים את המכונה לפי הוראות ברורות הנקבעות מראש. לעומת זאת, בתחזוקה תחזיתית מתחזקים את המכונה לפי התחזית של השימוש בה ולפי הנתונים המתקבלים ע"י המערכות השונות שמעלים צפי לתקלה מסוימת.

החיסרון בתחזוקה מתוכננת הינו שתפקוד כלי המכונה משתנים לאורך השימוש בה ולכן ייתכן שהתחזוקה שלה תשתנה. 

החיסרון בתחזוקה תחזיתית הוא הקצאת שעות עבודה או החלפת חלקים שאין בהם צורך.

 


2. דוגמה למערכת / מכונה מורכבת

דוגמה למכונה מורכבת הינה מכונית.

כדי לבצע תחזוקה למכונית בהתאם לתחזית יש צורך בידע על מצב הדלק, השמן והנוזלים השונים. כמו כן יש צורך בידע על מצב ולחץ הצמיגים, תפקוד המנוע, המצבר, המערכות הפועלות ברכב ושאר חלקי הרכב.

ניתן להשיג ידע זה על ידי נוריות חיווי הנמצאות בלוח המחוונים ברכב, כאשר ישנה תקלה או צפי לתקלה ברכב, נדלקת הנורית המתאימה ומתריעה לנהג על התקלה. את ביצוע התחזוקה יבצעו בעלי מקצוע במוסך.

0 תגובות
פוסט מס' 7
17/12/2018 21:02
moran

1.     דוגמאות לצרכים ארגוניים ואישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע

צרכים ארגוניים

1. שיתוף ידע - שיתוף ידע בין אנשים ומקצועות בעלי מאפיינים דומים, ניתן לפתוח דיון של בעלי ידע ולנצל את האפשרות להתאגד כקהילה ע"מ להגיע לפתרונות יותר איכותיים.
2. גיוס - באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים דומים לאותם חברי הקבוצה, כלומר הסבירות שאנשים בעלי מכנה משותף יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוהה יותר ולכן אנחנו מאפשרים קיצור זמנים של גיוס והכשרה
3. שימור ידע - אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה. באמצעות קהילות ידע ניתן לשמר את הכוח הארגוני.


צרכים אישיים

1. פתרון בעיות - אדם המבקש לפתור בעיה כלשהי ואין ברשותו את הידע, יכול להיכנס לקהילה השייכת לאותו התחום ולקבל מענה.

2. קבלת ייעוץ ומידע - שאילת שאלות בפורום באופן אנונימי או גלוי, התייעצות עם גורמים שונים כדי לקבל חוות דעת מקצועית בנושאי זוגיות, משפחה, עבודה, לימודים וכו'.
3. הדרכות - עמודים רשמיים של אתרים של בעלי מקצוע אשר מעדכנים אודות נושא או מאמר חדש. לינקדאין למשל הינה פלטפורמה אשר נותנת מענה במקרים רבים לאנשי משאבי אנוש ומקנה להם את האפשרות לנהל את תהליך הגיוס דרך המדיה.


2.     דוגמאות לצרכים ארגוניים ואישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני

צרכים ארגוניים
1
. הקלת תהליך איסוף הידע - תהליך איסוף הידע בארגון הוא ארוך, מסובך ומלא במכשולים. היות ובדרך זאת ניתן לאסוף את הידע בקלות על ידי תגמול האנשים שיחלקו מידע ניתן יהיה לחסוך את כל התהליך המסובך
2. שימור ידע - אין תלות באנשים משום שכל הידע מרוכז ומתועד.
3. גישה - במידה ולא מדובר על מידע מסווג ניתן גם להתחבר למאגר הנתונים גם מהמחשב האישי בבית ובכך לאפשר לעובדים גמישות עבודה גבוהה יותר שכוללת יכולת עבודה מהבית ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים בחברה. 


צרכים אישיים
1. נוחות - כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר. יש יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה. תמיד נדע לאין לפנות כשאנחנו לא יודעים משהו.
2. נגישות - המידע נגיש בגישה מקוונת ולכן ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. הדבר מאפשר ברמה האישית לסיים משימות בבית במידה והעובד לא הספיק לעשות את זה בעבודה או לעבוד בשעות שיותר פנויות לו.
3. מקור מידע - עבור כל מידע יש נתונים על מי שהזין אותו ולכן במידה ויש לנו שאלות אנחנו יכולים ליצור איתו קשר ולנסות לבאר את מה שאנחנו לא יודעים.


3.     אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי?

בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות קהילות ידע הן בעיות הדורשות דיון, בעיות שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע של הבעיה הוא ייחודי . לעומת זאת, אילו בעיות ארגוניות שניתן ורצוי לפתור באמצעות הויקי הן בעיות בהן אנו מחפשים הגדרות מסוימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור, בדר"כ בעיות אלו יהיו פחות מורכבות ויותר מוכרות שהתקיים עליהם דיון בעבר.

0 תגובות
פוסט מס' 6
11/12/2018 18:15
moran

1.     איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90(?

כלל 1-9-90 משמעו עוצמת מעורבות המשתמשים ברשת. לפי כלל זה כ-1% מהמשתתפים הנם יוצרי תוכן - משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות, היוצרים את התכנים השונים. כ-9% מהמשתתפים הם עורכי תוכן - דנים ועוסקים במידע אשר הועלה ע"י יוצרי התוכן. שאר 90% המשתתפים הנם צופי תוכן - צופים בתכנים השונים ובדיונים שישנם עליהם, אך לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים.
כלומר, ניתן לראות כי קיים בעצם רוב אשר אינו לוקח כלל חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים ברשת.

על מנת להגדיל את אחוז העובדים אשר תורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות, ניתן ליישם את הדרכים הבאות:

1.     יצירת אמון - ההנהלה בארגון צריכה לעודד קשרים בין המחלקות השונות בארגון. חיזוק הקשר בין האנשים השונים יוצר הדדיות, המובילה לאמון גבוה יותר בין המשתתפים השונים.

2.     הפיכת ההשתתפות בדיונים וביצרת התכנים לפשוטה - רשת חברתית הנה כלי המשמש לאינטראקציה בין גורמים שונים בארגון. לפיכך, נדרש לייצר אווירה אשר תעודד את העובדים השונים להתחבר ולהתעדכן זה עם זה. על הרשת להיות נעימה ומזמינה באמצעות שימוש בתמונות, סרטונים, סקרים והעלאת נושאים שונים לדיון. בצורה כזו ניתן ליצור עניין רב יותר אצל העובדים, ולעודד אותם לעדכן ולהתעדכן האחד עם השני.

3.     פורמליות לצד הנאה - רשת חברתית בארגון הנה בסופו של דבר כלי שנועד לממש מטרות מקצועיות מסוימות. לפיכך, יש לשמור על התדמית המקצועית ולשקף את הקונספט של החברה. עם זאת, חשוב גם להכיר בעובדה כי מטרת הרשת הנה להעביר בכל זאת את המסר בצורה מהנה, אשר תעודד את העובד להתעניין ולהתחבר אליה באופן תמידי.

4.     הענקת תגמול - בכדי לעודד עובדים לקחת חלק ברשת החברתית, ניתן להעניק תגמול למשתתפים פעילים בה.

5.     אפשרות לעריכת תכנים - מכיוון שלא כולם אוהבים ליצור תכנים מאפס, יש לתת את היכולת למשתתפים לערוך תכנים, ובכך להקל על חלק מהמשתתפים, ובכל זאת לעודדם לקחת יותר חלק.


2.     כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים המתוארים במאמר?

ע"פ המאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי" המאפיינים העיקריים של ארגון הדוגל בניהול רשתי הם תקשורת בין עובדים, חלוקה נרחבת של ידע בין ענפי הארגון והעובדים השונים, התמקדות בתהליכים חוצי ארגון , הבנה וחיבור לתרבות הארגונית ולהתנהלות בה.


המעבר לניהול רשתי מניהול מטריציוני מהווה שינוי בהתבוננות בעובד ונותן משקל רב יותר לאחריות של העובד בחברה. רשת חברתית מאפשרת ליצור קשרים עם אנשים שונים בארגון, להתייעץ אתם ולחלוק איתם מידע. ניתן יהיה להגדיל את מעגל החברים שלך ולעשות חיפוש של אנשים גם על פי תחומי העניין שלהם. עקב המצאות מספר רב של אנשים ניתן לחלוק ידע ולהעשיר את הידע הכללי של החברים. בכך נוכל באמצעות הרשת החברתית לפרסם תכנים רלוונטים לקבוצות שונות של אנשים או לעודד אנשים באמצעות הרשת החברתית לחלוק ידע .

0 תגובות
פוסט מס' 5
01/12/2018 15:21
moran

1.     שימוש במיקור המונים לפיתוח רובוטים

שימוש במיקור המונים, כלומר הפניה של משימה לביצוע על ידי קהל גדול במקום על ידי עובדי הארגון, לצורך פיתוח רובוטים, יכול לתרום בתחום של הבנת הצרכים שעל הרובוט למלא, צורת הרובוט שתהיה נוחה למשתמש, ממשק וצורת הפעלה של הרובוט שתהיה אינטואיטיבית למשתמש וכדומה. לרוב הציבור, כמובן, אין את הידע הטכני הנדרש על מנת לפתח רובוט, אך הוא יכול לסייע בהבנת המשתמש ובכך לסייע לארגון לפתח את הרובוט בצורה פונקציונלית ויעילה עבור המשתמש.

 

2.     תחזית לסיכויי ההצלחה של מוצרים

כאשר עליי לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים, אבחר בשיטת הצבעת המונים של דירוג באמצעות גיליון ציונים. בשיטה זו המשתתפים מתבקשים לדרג קריטריונים שונים הקשורים לאותו נושא. ניתן להקצות משקל לכל קריטריון כתלות בחשיבותו. שיטה זו מסייעת להעריך באופן יחסי רעיונות ומושגים. בשיטה זו כל מוצר היה מקבל את הציון שלו ע"י השוק אליו המוצר מופנה, עבור כל קריטריון שרלוונטי עבורו. בדרך זו הייתי יודעת כיצד מדורג המוצר בקהל היעד.

שיטה יעילה נוספת במקרה זה היא שווקי חיזוי, בה כל רעיון מיוצג כמניה וירטואלית בעלת ערך. המשתתפים בחיזוי משקיעים במניות (רעיונות) שנראות להם כבעלות הסיכוי הטוב ביותר. בשיטה זו אציג את המוצרים שלי בשוק אליו הם מיועדים, ואראה את חיזוי ההצלחה של המוצר לפי רמת ההשקעה בו ע"י הקהל.

 

3.     הסיכונים במימון סטרט-אפ בשיטה של מימון המונים

הסיכון העיקרי הכרוך במימון סטרט-אפ בשיטה של מימון המונים הינו העתקה של הרעיון. לאחר שמעלים את הקמפיין לאתר גיוס המונים, לא ניתן לרשום עליו פטנט, וכך הרעיון חשוף להעתקה. סיכונים נוספים הם סוגי מימון שבהם יש לגייס את כלל הסכום על מנת לקבלו, הערכה לא נכונה של סכום היעד הדרוש, נתינת מניות ושליטה בחברה לתורמים ועוד.

0 תגובות
פוסט מס' 4
27/11/2018 20:37
moran

במאמרה, "שימור ידע ארגוני במציאות העכשווית", מתארת אלה פרלוב בעיה בשימור הידע הארגוני, לפיה הכלים בהם משקיעים רוב הארגונים לצורך שימור הידע הינם כלים טכנולוגיים בלבד, כמו מאגרים מקוונים לניהול ידע ואתרי אינטרנט ייעודים לאחסון חומרים. אלו כלים שבדר"כ מנוהלים ע"י מנהלי ידע, והם מרוחקים מעיניהם של שאר העובדים. ההתמקדות בהיבטים הטכניים של אחסון ותיעוד מידע במקום בהשקעה בבניית תרבות של ניהול ידע בקרב כלל עובדי הארגון, פוגעת למעשה בצמיחה ובלמידה של הארגון.


הפתרון אותו מציעה פרלוב הוא שבתהליך ניהול הידע הארגוני על הארגון להשקיע, בנוסף לכלים הטכנולוגיים, גם בהנעת העובדים לשיתוף הידע האישי שלהם ואת תהליכי הלמידה האישיים בארגון. שיתוף בידע הוא תהליך למידה של העובדים בארגון, והארגון מורכב מפרטים רבים, אשר בכל אחד מהם אצור ידע אשר נחוץ לקידומו של הארגון כארגון. אף על פי שארגונים תומכים ולמרות הפלטפורמה הטכנולוגית המאפשרת זאת, חלק גדול מעובדי הארגון אינם משתפים בידע שלהם.


בנוסף לכך, יש להציע תגמולים לעובדים עבור שיתוף הידע האישי והמקצועי שלהם. זאת מכיוון שהמודעות לשיתוף ידע אינה מספיקה על מנת שהעובדים ישתפו את הידע שלהם, מחשש לאבד את יתרונם. כמו כן, יצירת סביבת למידה תומכת ובניית אווירת אמון בין העובדים תסייע לתהליך של שיתוף הידע בארגון. ישנם ארגונים שמיישמים זאת ודורשים יכולות תקשורת וחיבור כבר בשלב גיוס העובדים, וכן משקיעים משאבים בעיצוב מרחבי עבודה פתוחים ונוחים המעודדים מפגשים מזדמנים בין העובדים. 

0 תגובות
פוסט מס' 3
19/11/2018 19:44
moran

1.     סיוע ה-OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס

ה-OCR מחלץ טקסט ממסמך סרוק או מתמונה. ניתן לסרוק את הדואר הנכנס המודפס ובעזרת ה-OCR להמירו ממסמך סרוק למסמך טקסט, כך שיהיה ניתן לשמור אותו בפורמט של טקסט ולאחזרו בעתיד בעזרת מילות מפתח.


2.     חשיבות שילוב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה

מסמכים דיגיטליים עדיפים לשימוש מפני שהם נשמרים באיכות טובה ולאורך זמן, וכן ניתן לאחזרם בקלות, לעומת מסמכים פיזיים, שקשה לשלוף אותם וכנראה שלא יישמרו לאורך זמן.


3.     החשיבות של הגירת תכנים

להגירת תכנים חשיבות רבה. הגירת תכנים משמעותה העברת תכנים מהמערכות הישנות למערכות החדשות. בעזרת תהליך זה כל המידע החיוני נמצא במערכות החדשות, לא נאבד מידע קודם, כל המידע קיים וניתן לאתרו.


4.     צירוף מיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית

לדעתי, יש לשמור במערכת את כל המייל, ולא רק את הצרופות. מיילים הנשלחים לארגון מכילים מידע רב, ולרוב תוכן המייל מכיל מידע נוסף, הסברים ואישורים שלא קיימים בצרופה.


לגבי שמירת המייל במערכת, לדעתי יש ליישם תהליך אוטומטי, כך שבסוף כל יום המיילים יועברו למערכת באופן אוטומטית, כך שלא יהיה צורך לסמוך על כל עובד ועובד שיעביר את המיילים שלו למערכת. 

0 תגובות
פוסט מס' 2
13/11/2018 18:34
moran

1.     בעיות התחקירים בצה"ל

דו"ח מבקר המדינה מתאר ליקויים באופן עריכת תחקירים ובהפקת לקחים בצה"ל.

ליקויים אלה נובעים בעיקר מהימנעות מחשיפה אישית ומחשיפה ארגונית, וכן מהעדר תרבות ארגונית. הפקת לקחים היא תהליך כואב, בו צריך להודות בטעויות ולשלם את המחיר האישי והארגוני. מבקר צה"ל, אילן הררי, מצא כי פעמים רבות מפקדים מעדיפים שלא לתחקר אירועים, או לא להפיץ תחקיר שנערך. בכך נמנעים המפקדים מחשיפה אישית שלהם ושל הפקודים שלהם, וכן מחשיפה ארגונית של אירועים שנערכו בצה"ל. הימנעות מעריכת תחקירים ומהפצתם מעידה על חוסר תרבות ארגונית בצה"ל, ומונעת למידה והטמעה של הליקויים.

כמו כן מצא מבקר צה"ל ליקויים בדיווח בזמן אמת על אירועים, זאת למרות שיש לתחקר מייד עם סיום הפעולה, כאשר הפרטים טריים בזיכרון והגורמים הרלוונטיים זמינים.

בנוסף, נראה כי לא קיים זיכרון ארגוני בצה"ל, והתחקירים לא נשמרים באופן מסודר ומנוהל.

סיבה נוספת שכנראה גורמות לליקויים בעריכת תחקירים ובהפקת לקחים בצה"ל הן ניסוח של לקח פרטני ולא כוללני, כך שלא ניתן ליישם אותו במקרים דומים. ניתן לראות כי אירועים דומים של חטיפה בגבולות חזרו על עצמם, למרות שנערכו תחקירים בגינם. הלקח שעולה מתחקיר חייב להיות אוניברסאלי, ולהכיל את כל המקרים הדומים כולל המקרה הספציפי.

סיבה אפשרית נוספת היא שהתחקור נעשה באופן שטחי, במקום לחקור לעומק את הגורמים הרלוונטיים ובכך להגיע לשורש הבעיה.

לסיכום, נראה כי ישנן סיבות רבות הגורמות לעריכת תחקירים באופן לקוי ובאי הפקת לקחים בצה"ל, ועליו לאמץ את המלצת המבקר לקבוע שיטה לעריכת תחקירים.  


2.     כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק

מפעילי המתקן ניתקו את הגלאי בשל התראות שווא רבות, ובכך הפרו את הנהלים. כתוצאה מכך נגרם נזק ונשפך חומר גלם יקר. מצד אחד, המפעילים הפרו נהלים וגרמו לנזק כספי למפעל, כך שעליהם להיענש על כך. מצד שני, ענישה חמורה מדי עלולה לגרום למפעילים לא לשתף פעולה בתחקיר התקלה הבאה, על מנת שלא יואשמו ויוענשו. לעניות דעתי, יש לתת למפעילים עונש קל או אזהרה, על מנת בכל זאת ליצור הרתעה, אך לא לתת עונש משמעותי מדי, על מנת שיהיו מוכנים להיחשף בתחקיר במידה ותתרחש תקלה אחרת.  

0 תגובות
פוסט מס' 1
06/11/2018 21:20
moran

פוסט מס' 1

1.     למי שייך המידע בלינקדאין?

לינקדאין הינה רשת חברתית ליצירת קשרים מקצועיים. היות שכך, עולה הסוגייה האם המידע של העובד שייך לו או לחברה בה הוא עובד? הרי בשאר הרשתות החברתיות הפרופיל שייך לאדם פרטי, אך כאשר הפרופיל משמש לצרכים מקצועיים של החברה בה האדם עובד, אין זה בדיוק כך.


מצד אחד, החברה המעסיקה את העובד יכולה לטעון שהמידע הקיים בכרטיס הלינקדאין שייך לחברה. העובד יצר את הקשרים על חשבון שעות העבודה שלו בחברה, קיבל את ההכשרה המתאימה במסגרת העבודה, ואנשים יצרו איתו קשר בשל השתייכותו לחברה. מכיוון שכך, המידע שייך לחברה ולקיחתו ע"י אדם פרטי בעוזבו את החברה הינה בגדר גניבה.


מצד שני, מבחינת העובד, הפרופיל שלו בלינקדאין הינו פרטי כבכל רשת חברתית. הפרופיל מזוהה איתו ולא עם החברה, חלק מהקשרים נוצרו בזמנו הפרטי, וחלק מהאנשים המקושרים אליו הינם חברים אישיים. בשל כך, גם כאשר העובד עוזב את החברה, פרופיל הלינקדאין שלו נשאר שייך לו.


מקרים שקרו בעבר הראו כי החוק עומד לצד העובד. ראשית כל, הדין קובע כי הזכויות שייכות לעובד ולא לבעלים, אלא אם כן החוזה קובע אחרת. 

בנוסף לכך, תנאי השימוש של לינקדאין קובעים כי הפרופיל שייך רק לעובד והמעסיק אינו יכול לכפות על העובד להעביר את המשתמש שלו.



לסיכום, בשל אופייה המקצועי של הרשת החברתית לינקדאין נוצרת המחלוקת של שייכות המידע הקיים בפרופיל. הדעה הרווחת נוטה לכך שהמידע שייך לעובד בלבד, לכן אם החברה רוצה לטעון לבעלות על המידע עליה להבהיר זאת בחוזה הנחתם עם העובד. אופציה נוספת היא להפריד בין פרופילים אישיים לפרופילי חברות. כלומר החברה תשתמש בפרופיל לינקדאין המייצג את החברה בלבד ולא מקושר לעובד מסויים, והעובדים לא ישתמשו בפרופיל האישי שלהם לצרכי החברה. בכל מקרה, יש להסדיר את הסוגייה באופן חד-משמעי בחברה על מנת למנוע תסבוכות עתידיות.  



2.     כלים לניהול ידע שאשתמש בהם

מבין הכלים לניהול ידע שהוצגו בשיעור, כנראה שאשתמש בלינקדאין וב-OneNote.

ברשת החברתית לינקדאין אשתמש לצורך מציאת עבודה ויצירת קשרים עסקיים. היתרון בלינקדאין הוא שאפשר ליצור קשר גם עם אנשים שאיני מכירה, ובכך להגדיל את מעגל החברים העסקיים שלי ולקבל הזדמנויות עסקיות שלא הייתי מגיעה אליהן בדרכים אחרות.

ביישום OneNote אשתמש כאשר יהיה עליי לתכנן פרוייקט מורכב, ויהיה עליי לתכננו בצורה מסודרת. יתרון ה- OneNote הוא שהוא נוח לשימוש, זמין ומהווה פלטפורמה נוחה לארגון מידע.

0 תגובות